זה היה קמבק שלא היה כדוגמתו בתולדות ההוריקנים: מגל טרופי לא משמעותי שנצפה מול החוף האפריקאי ב-13 באוגוסט, הארווי גדל והפך לסופת ההוריקן החזקה ביותר שהכתה בטקסס ב-56 השנים האחרונות. המפלצת הרטובה העצומה המשיכה להתקדם, כשהיא מביאה איתה רוחות הולכות ומתחזקות וגשמי זעף לאורך איי וינדוורד שהיו אמורים לדעוך ולגווע (או כך חשבו החזאים) על-ידי גזירת רוח ב-18 באוגוסט. ההוריקן הארווי, שצבר כוח חדש כשהוא התעכב במפרץ קמפצ'ה, הפך לעוצמה של סופת הוריקן צורחת שישה ימים מאוחר יותר.
כאשר הארווי הכה ברוקפורט, טקסס, ב-26 באוגוסט, הוא היה סופה בקטגוריה 4 עם רוחות במהירות של 130 קמ"ש, שעקרו עצי אלון עתיקים מהאדמה והעיפו קרוונים על צידם באוויר. הסופה התעכבה במשך ימים, הרחק מהים, כשהיא משחררת משקעים בכמות היסטורית, ונחלשה אחרי מכה אחרונה ב-30 באוגוסט ליד קמרון, לואיזיאנה. ה-VM הראשי במקום תיאר את זעמו של הארווי בדו"ח: "טריילרים על צמרות עצים, טלפונים לא עובדים לאורך קילומטרים. כבישים מוצפים. אין חשמל – המקום חשוך".
בימים שלאחר מכן, יותר מ-480 VMs מרחבי ארה"ב התכנסו באוסטין. כאשר צוותים הגיעו, הם מילאו כלי רכב עם אספקה להקלה ויצאו לרוקפורט, יוסטון, לקורפוס קריסטי ולעיירות חוף אחרות שהוצפו בחמת הזעם של הארווי. ה-VMs הצדיקו את המוניטין שלהם שלפיו הם מגיעים לאיזור אסון, מכניסים סדר בתוהו ובוהו וממשיכים עם מה שצריך להתבצע: הם תיקנו בניינים, בנו מחדש בתים שניזוקו, האכילו את הרעבים, חילצו את הלכודים – הכול עם השליחות של "ניתן לעשות משהו בקשר לזה". הם זכו לכבוד בטקס שנערך לכבודם על-ידי חבר הקונגרס האמריקאי בלייק פרנתולד, ראש עיריית רוקפורט צ׳רלס וקס, ראש עיריית פולטון ג'ימי קנדריק ושופט מחוז ארקנסו ס"ה מילס ג'וניור.
צוותים של VMs נשארים בדרום-מזרח טקסס, ועוזרים לבנות אותה מחדש.
